אם אתם מתקשים לגרום לילדים שלכם לעזור בעבודות הבית, אתם לא לבד. זה קושי נפוץ של הורים רבים. הבשורה הטובה היא שאפשר לעודד את הילדים שלנו לשתף פעולה וזה חשוב כי כשהילד עוזר תחושת השייכות שלו עולה - הוא מרגיש נחוץ ואז הוא פנוי יותר לשתף פעולה. אז מה חשוב שנעשה כדי שהילד שלי יעזור בבית?
לכל בני האדם יש צורך טבעי להרגיש תחושת שייכות וחשיבות. ילדים, בדיוק כמו מבוגרים, חשים צורך בסיסי להרגיש מסוגלים, מוערכים וכחלק תורם ביחידה המשפחתית.
כאשר ילדים מרגישים מודרים, נחותים או חסרי חשיבות, הם נוטים יותר להתנהג באופן מושך תשומת לב או מתסכל. מצד שני, ילדים שמרגישים מוערכים וחשובים נוטים יותר לשתף פעולה ולעזור ולכן יש חשיבות שנאפשר לילדים שלנו לעזור בבית.
אז איך נעודד את הילדים שלנו לעזור בבית?
1. קודם כל חשוב שנסביר לילדים מדוע העזרה שלהם חשובה. אל תניחו שהילדים יבינו באופן אוטומטי את החשיבות של עזרה בעבודות הבית. שבו איתם והסבירו בבירור מדוע אתם זקוקים לעזרתם במטלות ואיך תרומתם חשובה לרווחת כל המשפחה. עזרו להם להרגיש מסוגלים, מוערכים וחלק מהמשפחה.
2. לתת אפשרות בחירה - עידוד שיתוף פעולה חשוב שנעשה על ידי מתן חופש בחירה לילדים. במקום לשייך מטלות באופן חד-צדדי, תנו לילדים לבחור באילו מטלות הם רוצים לקחת חלק. תנו להם תחושת שליטה על ידי הענקת אפשרות לבחור, למשל, בין פינוי הזבל לריקון מדיח הכלים. לילדים צעירים יותר ניתן לצמצם את האפשרויות לשתיים כמו סידור החדר או כביסה.
3. תזכרו שכשאנחנו מבקשים עזרה הם לא חייבים להסכים - לזכור שמבקשים עזרה הצד השני יכול לסרב. התפקיד שלי להמשיך לבקש (בלי כעס) ולהגיד לו שאני מבינה שעכשיו לא מתאים לו ושיתפנה אני אשמח שיוריד את הזבל (אם זה מה שהוא בחר). אם ילד מסרב לבקשה למטלה מסוימת, כבדו את זה ואל תגיבו בסמכותיות יתר. הבהירו שוב בנחת את בקשתכם, גלו סבלנות והימנעו מעימותים.
4. הוקירו תודה ועודדו את הילד - אחת הדרכים לעודד את הילדים שלנו הם מילים וחיזוקים מעודדים. כאשר ילד אכן עוזר, הודו לו והצביעו על כך שתרומתו תרמה למשפחה. להעריך את מאמציהם מזין את תחושת השייכות והחשיבות שתעורר שיתוף פעולה נוסף בעתיד. עידוד תחושת המסוגלות והאחריות שלהם הוא שמזין מוטיבציה פנימית וארוכת טווח. מחמאות וחיזוקים בנוסח "אני רואה את המאמץ שלך, יישר כוח!" יהיו יעילים ובריאים יותר מלהציע שוקולד או כסף עבור ביצוע המטלות. השאיפה היא להפנים בילדים את הרצון לעזור ולתרום מבלי צורך בתגמול חיצוני.
5. להימנע מביקורת ובושה - ביקורת קשה או שפה מבישה תזין כנראה תסכול והתנגדות. אם ילד נכשל בחובותיו הביתיות, הימנעו מנזיפה. במקום זאת, נהלו שיחה על עבודת צוות והדגישו את האמונה ביכולותיו: "אני יודע שאתה מסוגל לבצע עבודה טובה עם מטלות המטבח האלה. מה נוכל לעשות בפעם הבאה כדי להקל על זה? למה אתה זקוק".
השביל לגידול ילדים תורמים ומשתפי פעולה אינו קל. יהיו מכשולים בדרך. אך בהישענות על עקרונות הגישה של אדלר - עידוד עצמאות, אפשרות בחירה וטיפוח תחושת חשיבות, יש סיכוי טוב יותר לעורר את הרצון הזה לעזור. התגמול של גידול ילדים הרוצים להיות עוזרים מוערכים, שווה את המאמץ העקבי.
הקו המנחה הוא ליצור סביבה תומכת ומעודדת שבה הילדים מרגישים ערך עצמי, שייכות וחשיבות כבני משפחה. כשילדים חשים דחייה או נחיתות, הם נוטים להתנגד ולמרוד. אך ילדים השרויים באווירה של אמון, אהבה ועידוד, יתגלו יותר נכונות לקחת חלק ולתרום. ההורים צריכים ללכת שלב אחרי שלב ולקבל גם התנגדות זמנית מהילד, תוך הימנעות ממאבקי כוחות חסרי תועלת.
בסופו של דבר, עם סבלנות, הדרכה וחיזוקים חיוביים, הרצון האנושי של כולנו להרגיש תורמים ומועילים. הילדים ירצו לקחת חלק ולעזור כשיראו בכך ערך. הילדים הם השותפים הטבעיים וצריכים לחוש כחלק אינטגרלי של הבית המשפחתי. כשנעזור להם לגלות זאת, סביר שיתעורר בהם הרצון הפנימי לעזור בעבודות הבית ובאורח חיים התורם למשפחה.
מרגישים שאתם רוצים ללמוד איך בדיוק לעשות את זה?
מזמינה אתכם לפנות אלי להדרכה פרטנית בזום או בקליניקה
מוזמנים ליצור איתי קשר להורות מודעת, רגועה ומכילה יותר.
שלכם,
עינת אלה לוי
מדריכת הורים בשיטת אדלר ויועצת שינה
050-6666203
Comments